Minister of Education
Ruth Calderon
{english | hebrew}
לו הייתי שרת החינוך הייתי מחדשת את רשת בתי הספר הממלכתיים.
המשאב המרכזי של מדינת ישראל הוא הכשרון האנושי. אין לנו נפט, אין לנו מים, אין לנו יערות ואין לנו גויים. טיפוח הכשרון בלימוד ורכישת דעת, בתורה במדעים ובאמנויות היו ועודם ערך מרכזי בקהילות יהודיות בכל הדורות ומכל הסוגים. יהודים בלטו בכל הדורות בהשגים אינטלקטואלים. ואמנם הקמת המדינה טיפחה חלום בו ישראל תהיה לבירת ה'גניוס' היהודי. בראשית ימי המדינה הזמין בן גוריון את אלברט איינשטיין להיות נשיא המדינה, אך הרעיון לא התממש. בתום שישים שנה אנחנו עדיין לומדים כיצד לחנך במדינת ישראל אזרחים כשרוניים מקוריים פורצי דרך שהם גם בני אדם הגונים ואזרחים טובים.
לו הייתי שרת החינוך של מדינת ישראל הייתי מנסה להשפיע על כל זאת בעזרת בית הספר הממלכתי. בית ספר הממלכתי התקבל בחוק בשנת 1953. הוא נועד לבטל את שיטת 'הזרמים' בחינוך ולעבור לחינוך ממלכתי בעל שתי מגמות: אחת דתית ואחת 'אחרת'. עם השנים התפצלו שתי המגמות עוד ועוד. בחינוך הדתי התפתחו סוגים שונים של חינוך דתי, חרדי, חרד"לי בהם חינוך המערער על מרכזיות המדינה וערכיה, ובחינוך החילוני בשל תחושה של תסכול מאיכות החינוך במערכת הממלכתית מתרחשת נהירה של טובי התלמידים לטובת בתי ספר פרטיים : בתי ספר אלה נהנים מתקציב מיוחד ומקהל הומוגני. כך נפתחו בתי ספר ניסויים, לטבע, אמנויות, וכן הלאה. סביב בתי הספר הפרטיים נוצרות קהילות סגורות. התלמידים מכירים רק את הדומים להם והסולידריות הרחבה יותר- עם כלל אזרחי המדינה מתכרסמת.
כדי לשוב לחינוך איכותי שבונה זהות ומכשיר בוגרים משכילים ואזרחים טובים יש צורך בבית ספר ממלכתי ישראלי אחיד.
קהילות שונות בעלות זהויות שונות בישראל זקוקות לחויה מאחדת. טוב לישראל שחויה זו תהיה בית הספר הממלכתי ולא רק השרות הצבאי.
שאלת הליבה
מחנכים ישראלים לא יכולים היום להוות דמות סמכות כפי שהיוו פעם. זאת משום שהערכים אותם הם מייצגים אינם מקובלים על כלל האזרחים כפי שהיו פעם. ליבת החינוך צריכה להתאים לקונסנזוס הציבורי ולכן אין לאלץ קהילות להזדהות עם זהות מובנית 'מלמעלה' . הליבה צריכה להיות צנועה ועניינית . חינוך לערכים לא יכול לסבול זיוף, קישט ויתר פאתוס.
מדוע בית הספר הממלכתי ?
זהות כשפה
זהות תרבותית היא שפה משותפת. שפה כזאת נרכשת על ידי ילד בתהליך צמיחתו קודם כל בבית הוריו, כשהוא שומע שיחות וביטויים, כינויי חיבה, כעס וקללות הבונים 'עולם' של המשפחה הגרעינית. אחר כך מתרחבת שפת התרבות על ידי גן הילדים ובית הספר ובמידה רבה על ידי מה שהילד קורא, הספרות, המוסיקהו האמנות שהוא נחשף אליה, הטלויזיה המחשב והסביבה הדיגיטלית .
גבולות השפה אותה קונה הילד הם גבולות עולמו.
בית הספר ממלכתי מייצר שפה משותפת לכלל אזרחי המדינה. שפה זו היא המרחב לו שותפים כל ילדי ישראל- אזרחיה לעתיד. שפת ליבה זו יכולה לחבור בקהילות שונות לשפה נוספת דתית או לאומית שהיא פרטיקולרית. ניתן יהיה להפריד בבית הספר בין דת למדינה ועדיין להציג בפני הלומדים את 'הספרים הגדולים' של התרבויות אליהן הם שייכים במישורים שונים של זהותם.
אזרחות כמיומנות
להיות אזרח טוב זו מיומנות.
בית הספר הממלכתי הוא 'מחנה האימונים' בתוכו מוכשרים אזרחי ישראל לעתיד במיומנות זו: יושרה, נימוס, התחשבות, עמידה על זכויות, כיבוד חוק.
בית הספר מספק ליבת ערכים משותפת, חברת לומדים דמוקרטית בעלת גבולות ידועים ומנגנוני השפעה ברורים היא הזדמנות עבור התלמידים להכיר ולתרגל את דרכי הפעולה מידת החרות והגבולות של אזרח בקהילה דמוקרטית.
עקרונות :
בית הספר הממלכתי יהיה אחיד וגם מודולרי.
א. האחידות תגולם בליבה של ידע ובאמנה של אזרחות ואנושיות. לצד ערכי הליבה תחנך כל קהילה וכל משפחה את בניה לערכים הנכונים לה. אין בית הספר מבקש ליצור מערכת ערכים בלעדית ואחידה לכל האזרחים.
ההעדפות הדתיות של כל קהילה יכובדו כל עוד בניה ישתתפו בליבת הידע והאמנה המשותפת.
ב. התוכן המודורלר יהיה מורכב על ידי הקהילה ועבורה. כך ניתן לאפשר לקהילות ליצור מודולות שונות של זהות לקהילות ישראליות שאינן יהודיות (ערבים מוסלמים, נוצרים ודרוזים) כמו גם לקהילות יהודיות בדגשים שונים וכל זאת תחת בית ספר ממלכתי משותף.
ליבת הידע
החינוך הערכי והדתי
החינוך לדמוקרטיה
עיצוב בית ספר,
מבנה בתי הספר וסביבתו ייעוצבו בתבונה וברגישות לילדים ולקהילות. יושם דגש על אסתטיקה, על מרחבים שקטים ומקומות משחק ועל פשטות ונוחות. הדמיון במבנה יעשה את בתי הספר סמל תרבותי המייצר שותפות ורגש אצל כל אדם בישראל.
מקורות השראה חינוכיים :
בית הספר הממלכתי יהיה מושפע מן המוסדות החינוכיים שהניחו יסודות לתרבות העברית:
מן החדר נאמץ את האוריינות בגיל צעיר, את סיפורי המקרא כתשתית נאראטיבית של הילד, ואת הקבוצה הקטנה.
מגן הילדים נאמץ את יצירת הסביבה הבטוחה, את המשחקיות, את היצירתיות והתנועה שמאפשרת לילדים חופש בחירה בתוך שעות הלימודים
מבית המדרש נאמץ לימוד שאינו פרונטלי- לימוד בחברותות של קבוצות קטנות. לימוד של טקסט ראשוני: מקרא משנה קבלה חסידות סידור שירה והגות. קוראן וברית חדשה וכדומה.
בית המדרש בבית הספר הממלכתי ימנע בנקיטת עמדה דתית לגבי החומר הנלמד ויאפשר לתלמידים לרכוש אותו כאוצרות תרבות כל אחד לפי אמונתו.
הגימנזיה (תרבות)- תפיסת התרבות כשפה. דגש על העברית כשפה מחברת בין כל יהודי העולם. העברית עשויה להיות גם שפה מחברת בין אזרחי ישראל מכל הדתות.
החממה- מגע בין עשיה ללימוד, לימוד בעבודה, פיתוח נסיונות חדשניים
בתי ספר לאמנות- דגש על עבודה אישית בהנחייה ופיתוח הכשרון של כל תלמיד.
אני זוכרת רגע של טקס בחצר בית הספר הממלכתי בו למדתי. עמדנו ב'ח' וילדי כיתות ח' הציגו את 'מגש הכסף' . קרן שמש האירה בין העננים ואני חשבתי שאלוהים משתתף. גם היום כאשר למדתי להתבונן בטקס הזכרון באופן ביקורתי, אני חושבת שהרגע הזה מכונן זהות . לא הייתי רוצה שיגדלו בארץ ילדים, מכל קהילה שהיא, שאין להם רגעי זכרון של שייכות בבית הספר.
Dr. Ruth Calderon, PhD, is the founder and head of Alma College, a liberal arts center in Israel specializing in the study of Hebrew culture. In 1989 she founded and headed "Elul" Bet Midrash that had the unique distinction of offering Jewish studies on the basis of equality for men and women, religious and non-religious scholars. She is the author of The Market, the Home, the Heart, a book offering a personal homiletic reading of talmudic legends, which received the prestigious Avichai Prize in 1997. Translated by Ilana Goldberg.
(c) 2008 Sh'ma. All rights reserved. The information contained in this article may not be published, broadcast, rewritten or redistributed without the prior written authority of Sh'ma.